מה הפירוש הנכון של הקטע ישעיהו נב:יג-נג:יב?

 

בישעיהו נב:יג-נג:יב כתוב:

 

(נב:יג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי | יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: (יד) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ | וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם: (טו) כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם | כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ:

(נג:א) מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ | וּזְרוֹעַ יְהוָה עַל מִי נִגְלָתָה: (ב) וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר | וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ: (ג) נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי | וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ: (ד) אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם | וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה: (ה) וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ | מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: (ו) כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ | וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ: (ז) נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה | וְלֹא יִפְתַּח פִּיו: (ח) מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ | כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ: (ט) וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו | עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו: (י) וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים | וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח: (יא) מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים | וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל: (יב) לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה | וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ:

 

בקטע הזה, אלוהים מדבר על עבדו.

 

כדי לדעת מי העבד של אלוהים אשר הוא מתיחס לו, אנחנו חייבים לקרוא את הפרקים הקודמים של הספר של הנביא ישעיהו.

 

זה כתוב בישעיהו מא:ח-ט: (ח) וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ | זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: (ט) אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ | וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ:    

 

וזה כתוב בישעיהו מד:כא-כב:

 

(כא) זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה | יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי: (כב) מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ | שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ:

 

ובישעיהו מט:א-ג זה כתוב:

 

(א) שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק | יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי: (ב) וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי | וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי: (ג) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה | יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר:

 

לכן, אנחנו רואים כי בן האדם אשר אלוהים , בספר ישעיהו, קורא לו "עבדי" הוא עם ישראל, אומת ישראל, מדינת ישראל, חשוב ככוליות, לאורך המאות, ממקורו ועד אחרית הימים.

 

בישעיהו נב:יג-נג:יב, אנחנו רואים כי אלוהים מתיחס באותו הזמן לעבדו, עם ישראל, ולבני ישראל (או יהודים) היחידים, ואומר כי, בגלל החטאים מבוצעים על-ידי בני ישראל (או יהודים) היחידים, עבדו, עם ישראל (או אומת ישראל, או מדינת ישראל) סבל הרבה, לנקודה של אפילו למות, באבד את הטריטוריה שלו, כאשר בני ישראל (או יהודים) גורשו מארץ ישראל, על ידי האשורים והבבלים, במאות 7 ו-6 לפני הספירה, ואחר כך על ידי הרומים במאות 1 ו-2 לספירה.

 

בקטע הזה, אלוהים דיבר בלשון מושאלת, ועשה האנשה של העם, אומה ומדינה של ישראל כאילו הוא היה איש, אשר הוא מתיחס לו כמו "עבדי", ואמר כי באחרית הימים עבדו, העם (אומה ומדינה) של ישראל, יגבה מאוד, וכי עבדו, העם (אומה ומדינה) של ישראל, בתחילה יסבול הרבה, לנקודה של אפילו למות באבד את הטריטוריה שלו, ואמר כי הסבלים האלה של העם (אומה ומדינה) של ישראל יקרו כמו עונש לחטאים המבוצעים על ידי בני ישראל (או יהודים) היחידים, וכי הסבלים והמוות האלה של העם (אומה ומדינה) של ישראל ישרתו ככפרה לחטאים של בני ישראל (או יהודים) היחידים, וגם אמר כי באחרית הימים מדינת ישראל תקום מחדש ויגבה מאוד, ותחלק שלל את עצומים, ותראה זרע, ותאריך ימים, וחפץ אלוהים בידה יצליח.

 

ההאנשה הזאת של העם (אומה ומדינה) של ישראל, כאילו הוא היה איש, נמצא בהרבה קטעים של התנ"ך, כמו, למשל, בישעיהו מב:יט, איפה שאלוהים מתיחס לעם ישראל כמו עבדו, ואומר כי הוא עיוור וחירש, ובדניאל ז:יג, איפה שאלוהים מתיחס לעם (אומה ומדינה) של ישראל כמו בן אדם, ובדניאל ז:כז אלוהים מבהיר כי בן האדם שמופיע בחזון הוא עם קדושי עליון, כלומר, עם ישראל.

 

הנוצרים אומרים כי הקטע ישעיהו נב:יג-נג:יב מתיחס למשיח, אבל זה לא אמת, כי הוא מתיחס לעם (אומה ומדינה ) של ישראל, כפי שהופגן למעלה.

 

יברככם יהוה.

 

ז'ואו פאולו פרנאנדס פונטס (שם עברי: יוחנן בן יוסף).

 

 

מתפרסם ב-26.5.2014.

 

מעודכן ב-9.2.2017.

 

דף בית

 

בעיברית

 

EN FRANÇAIS            EN ESPAÑOL             IN ENGLISH                EM PORTUGUÊS

 

Site Meter